1המשנה הרביעית והיא מענין החלק השלישי ואמר על זה אחד הבן ואחד הבת לנחלה אלא שהבן נוטל פי שנים בנכסי האב ואין נוטל פי שנים בנכסי האם והבנות נזונות מנכסי האב ואינן נזונות מנכסי האם אמר הר"ם ר"ל שהם שוים בירושת האב כלומר שדין ירושת הזכרים והנקבות בנכסי האם כענין ירושתם בנכסי האב והתורה הקדימה הזכרים על הנקבות ואין בין ירושת הבנים לאב או לאם הפרש אלא שהבכור נוטל פי שנים בנכסי האב:2אמר המאירי אחד הבן ואחד הבת לנחלה אלא שהבן נוטל פי שנים בנכסי האב ולא בנכסי האם והבנות נזונות מנכסי האב ולא מנכסי האם פירשו בגמ' אחד הבן ואחד הבת שוים בנכסי האב ובנכסי האם פירוש שדין הבן בנכסי האם כדינו בנכסי האב כלומר שהוא יורש במקום בת ואין הפרש בבנים בין נכסי האב לנכסי האם אלא שבנכסי האב נוטל בכורה ולא בנכסי האם וכן הבת דינה בנכסי האם כדינה בנכסי האב שלא לירש במקום בן ואין בה הפרש בין נכסי האב לנכסי האם אלא שבנכסי האב היא ניזונת אחר מיתת האב במקום בנים מכח תנאי בית דין כמו שמפורש בכתובות בנן נוקבן דיהון ליכי מנאי וכו' ובנכסי האם אין ניזונות אחר מיתת האם:3זהו ביאור המשנה וכן הלכה ומה שנכנס תחתיה בגמרא כך הוא:4הרוצה לעקור ירושה מיורשיו ולהוריש מי שאינו ראוי לירשו לא עשה כלום ומ"מ אם אמר על מי שראוי לירשו כגון בן בין הבנים ובת בין הבנות פלני בני במקום שאר בנים או פלנית בתי במקום שאר בנות יירשוני דבריו קיימים ונפקעה רשות האחרים מאליה ודין זה יש בו דברים ארוכים ולמטה יתבאר ענינם בע"ה: